היסטוריה של ציונות בנקאית

ב - 2 באוגוסט 1903 נפתח הסניף הראשון של הבנק ביפו, וזכה מיד לביקור הקימקאם העותמאני, שדרש, ללא הצלחה, לסגור את הסניף מפני שנפתח בלי רשיון. לאמיתו של דבר לא היה נחוץ כל רשיון, הואיל ומאז 1878 יכלו המעצמות האירופיות לפתוח מוסדות, נציגויות דואר ובנקים ללא רישוי עותמאני.

 

גלריית התמונות

סניפים נוספים נפתחו בירושלים, ביירות, חיפה, חברון, צפת וטבריה. לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה נפתח גם סניף בעזה. אחד ממפעליו הראשונים של הבנק היה מתן ערבויות לאגודת "אחוזת בית", צעד שאיפשר את הקמת השכונה העברית, שלימים תיקרא - תל אביב.

בשנת 1912 לאחר פטירתו של אליהו ספיר, שהיה עוזרו של המנכ"ל לבונטין, התמנה אליעזר זיגפריד הופיין, מזכירו הפיננסי של דוד וולפסון - לסגן מנהל הבנק.  הופיין עתיד להיות דמות דומיננטית בתולדות הבנק  הכלכלה הארץ ישראלית עד לפטירתו ב- 1957.

הבנק התפתח בזהירות ובבטחה, הקים  בארץ ישראל מערכת מסועפת של אגודות אשראי לחקלאות, ומילא תפקיד רב משקל בביסוס התעשייה והבנייה בארץ ישראל.

במבט היסטורי נראה כי שעתו הגדולה של אפ"ק היתה בתקופת המלחמה דווקא. הבנק הנפיק "שיקים רשומים" בערכים שונים בפרנקים צרפתים. שיקים אלו נעשו הילך חוקי לכל דבר, והצילו את הציבור מן המצב הדפלציוני שאפיין את התקופה. פעולה זאת היתה הבסיס למוניטין של הבנק.

מ- 1 בינואר 1925 ניהל הופיין את  אנגלו-פלשתינה" הבנק לבדו. לא היה מפעל כלכלי בארץ ישראל שהבנק, שנקרא החל בשנות ה- 30 "בנק אנגלו-פלשתינה", לא היה מעורב בו. אחד המפעלים הגדולים היה בניית נמל תל אביב.

הופיין הקים חברה בשם "אוצר מפעלי ים", וזו הנפיקה מניות ששימשו ב- 1936 למימון בניית נמל תל אביב. עם פרוץ המאורעות פתחו סוורי נמל יפו בחרם כלפי היישוב היהודי - והקמת נמל תל אביב איפשרה את קיומו הכלכלי והפיזי של היישוב.
 
 בשנת 1947 התמנה הופיין ליו"ר מועצת המנהלים של הבנק, ואהרון בארט התמנה למנכ"ל.

לאחר הכרזת המדינה ב-ה' באייר תש"ח  בכסף המנדטורי המשיך היישוב היהודי להשתמש בכסף המנדטורי. הקמת המערכת של המדינה החדשה הופקדה בידיו האמונות של בנק אנגלו-פלשתינה. הבנק טיפל בהדפסת
שטרות הכסף בארה"ב, ובאותו הזמן הכין למקרה חירום גם שטרות שהודפסו בתל אביב.

ב- 16 באוגוסט 1948, שלושה חודשים אחרי הקמת המדינה, נחתמה אמנה בין הבנק ובין הממשלה הזמנית.

בחתימתם של הופיין וראש הממשלה דוד  בן גוריון התמנה הבנק לסוכן הכספי של הממשלה. באותו היום הופצו שטרות הכסף של המדינה החדשה הנושאים את שמו של בנק אנגלו-פלשתינה ואת חתימותיהם של הופיין ובארט.

הבנק עדיין היה רשום בלונדון, ולא היה זה ראוי כי הבנק המרכזי של מדינת ישראל יהיה בעל נתינות אנגלית. משום כך הוקמה ב- 1950 בתל אביב חברה בשם "בנק לאומי לישראל", וב- 1 במאי 1951 קיבל בנק לאומי את הנכסים וההתחייבויות של הבנק שנוסד בלונדון ב- 1902. סדרת הכסף השנייה של מדינת ישראל נושאת את שמו הנוכחי של הבנק. הקמת בנק ישראל ב- 1954 פתחה דף חדש בתולדות בנק לאומי: בנק לאומי חזר לפעילות בנקאית רגילה וביסס את מעמדו כבנק המוביל בארץ זה 100 שנים, בהנהלתם של י' פורדר, א' להמן, א"י יפת וממשיכיהם.