DCSIMG

 סקירות ענפי משק 

 סקירות ענפי משק 

ענף הגז הטבעי

אוגוסט 2018

  • בשנת 2017 נמשכה מגמת העלייה בצריכה של גז טבעי בישראל, שהסתכמה בכ-10.4 BCM, נתון המהווה עלייה של כ-7% לעומת 2016. צריכת הגז הטבעי לייצור חשמל הסתכמה ב-2017 בכ-8.5 BCM, ואילו צריכת הגז ליישומים תעשייתיים הסתכמה בכ-1.8 BCM.
  • נכון לסוף שנת 2017, למערכת ההולכה מחוברים 15 צרכני תעשייה גדולים, לרשת החלוקה מחוברים 57 צרכנים קטנים יחסית וישנם עוד 8 צרכני גז טבעי דחוס (גט"ד/CNG). עם זאת, הגז הטבעי טרם חדר עד כה לשימוש בקרב צרכנים נוספים, כגון: מפעלי תעשייה קטנים ובינוניים, תחנות תדלוק בגז טבעי, בסיסי צה"ל, קריות ממשלה, שכונות מגורים ועוד. יש לציין שהרחבת השימוש בגז הטבעי במשק המקומי קשורה קשר הדוק עם האצת הפרישה של רשתות ההולכה והחלוקה ברחבי הארץ, באופן אשר ינגיש את הגז הטבעי לכל צרכן פוטנציאלי. תחזית הביקוש לגז טבעי של רשות הגז הטבעי מניחה ביקוש של 447 BCM ב-25 השנים הבאות, זאת בכפוף למספר הנחות שמפורטות בפרק הרלוונטי.
     
  • ההשפעה המאקרו-כלכלית העיקרית של תחילת הפקת הגז ממאגר "לווייתן", לצד המשך פרישת רשת החלוקה הפנים ארצית, היא בצמצום היקפי יבוא חומרי האנרגיה למדינה. צמצום זה צפוי להוביל לירידה בגרעון המסחרי ולפיכך עשוי לתמוך בעלייה בחשבון השוטף של מאזן התשלומים (לקראת 2020), דבר שמהווה גורם בסיסי אשר תומך בעוצמתו של השקל. כמו כן, התפתחות זו צפויה לתרום תרומה חיובית לצמיחת התוצר, באופן חד-פעמי עם הירידה בהיקף היבוא.
     
  • להערכת ה-OECD ההשפעה של תחילת הפקת הגז ממאגר "לווייתן" על הכלכלה הישראלית צפויה להיות מתונה יותר בהשוואה לזו של מאגר "תמר", זאת לאור הביקוש המקומי המוגבל לגז טבעי, אשר מסופק רובו ככולו בידי מאגר "תמר". התרומה הצפויה לתוצר, על-פי ה-OECD, הינה כ-0.3% תוצר, לעומת 1.1% תוצר (בשנים 2013-2014) בעקבות תחילת הפקת הגז ממאגר "תמר". במבט קדימה, צוין כי ההזדמנות העיקרית להגדלת התרומה לתוצר בטווח הארוך יותר, הינה גידול ביצוא של גז טבעי. לפיכך, ישנה חשיבות להמשך עידוד הפיתוח של משק הגז הטבעי בישראל מצד קובעי המדיניות.
     
  • הרחבת השימוש בגז טבעי במשק המקומי כרוכה בהשקעה של עשרות מיליארדי דולרים, בתחומים כגון: השלמת הפרישה של רשת החלוקה, הסבת כלי רכב מסוימים לתדלוק בגז טבעי, הקמת מתקני ייצור בגז טבעי ומתקני אנרגיה מתחדשת, חיבור מפעלי תעשייה וצרכנים אחרים לרשת החלוקה ועוד. המימון למהלכי ההשקעה שצוינו יגיע, כפי הנראה, בחלקו ממענקים ותמריצים מצד ממשלת ישראל, וכן מגופי מימון זרים ומהמערכת הפיננסית במשק המקומי.