DCSIMG

 הודעות לתקשורת 

 הודעות לתקשורת 

דירקטוריון בנק לאומי אימץ את המלצות הוועדה הבלתי תלויה שהוקמה כדי לבחון את פרשת הלקוחות האמריקאים ואשר הגישה את מסקנותיה לבית המשפט המחוזי:

הוועדה ממליצה לאמץ הסדר תקדימי לפיו הבנק יקבל כ-360 מיליון שקלים מחברת הביטוח, בנוסף להשבה רטרואקטיבית של חלק מהבונוסים על ידי נושאי משרה לשעבר בבנק

12.10.2015

 

הוועדה ממליצה לדירקטוריון לאומי לאמץ הסדר פשרה שהוצע על ידי המבטחים של נושאי המשרה לשעבר בבנק, לסיום סופי ומוחלט של כל התביעות נגד הבנק ועובדיו בקשר עם פרשת הלקוחות האמריקאים, וזאת כנגד תשלום ללאומי של סכום - חסר תקדים - בסך של 92 מיליון דולר (כ-360 מיליון שקלים).

 

עוד ממליצה הוועדה כי שלושה נושאי משרה לשעבר בבנק - איתן רף, גליה מאור וצבי איצקוביץ', ישיבו לבנק סך כולל של 5.1 מיליון שקלים, המהווים 11% מהמענקים שהוענקו להם (במונחי ברוטו) בתקופה הרלוונטית לפרשת הלקוחות האמריקאים (22% מהמענקים במונחי נטו).


הוועדה הבלתי תלויה, אשר הוקמה על ידי דירקטוריון בנק לאומי במטרה לבחון את המסכת העובדתית והמשפטית של פרשת הלקוחות האמריקאים - ולהמליץ לבנק על דרך הפעולה הנכונה - הגישה את מסקנותיה והמלצותיה לדירקטוריון הבנק. הדירקטוריון החליט לאמץ במלואן את המסקנות וההמלצות. דוח הוועדה הוגש היום לכב' השופט חאלד כבוב בבית המשפט המחוזי בתל-אביב.

 

בראש הוועדה עמד הנשיא לשעבר של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, אורי גורן, וכיהנו בה שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים לשעבר אורית אפעל-גבאי; ד"ר לאה פסרמן-יוזפוב, מומחית לדיני ניירות ערך ושוק ההון;  פרופ' ידידיה שטרן, דירקטור חיצוני בבנק ומומחה לדיני תאגידים; וד"ר סאמר חאג'-יחיא, דירקטור בבנק ומומחה לבנקאות ושוק ההון. שני הדירקטורים  מונו לתפקידם לאחר התקופה הרלוונטית לפרשה.  הוועדה נעזרה בייעוץ משפטי חיצוני שמינתה בראשית עבודתה - ד"ר אסף אקשטיין מאוניברסיטת בר-אילן.

 

הוועדה הוקמה בתחילת השנה בעקבות מספר תובענות, הן בישראל והן בארה"ב, לאישור תביעות נגזרות ולאישור תביעה ייצוגית שהוגשו כנגד בעלי תפקידים בקבוצת לאומי ונגד חברות בנות בקבוצת לאומי. עניינן של התובענות בנזקים שנגרמו לבנק בעטיים של האירועים אשר הובילו לחתימה על הסדר מול הרשויות האמריקאיות בסוף 2014, הסדר במסגרתו שילם לאומי לרשויות קנס בסך 400 מיליון דולר.

 

תפקיד הוועדה היה לבחון ולהמליץ לדירקטוריון לאומי על דרך הפעולה המשפטית הרצויה לבנק, לאור מכלול הנסיבות וההליכים הנוגעים לפרשה. הוועדה נדרשה לניתוח עובדתי רחב ומעמיק של פרשת הלקוחות האמריקאים, שכללה פעילות חוצת גבולות שהתרחשה בישראל, בארה"ב, בשוויץ ובלוקסמבורג בין השנים 2002-2010.

 

עבודת הוועדה נפרסה על פני שבעה חודשים שבמהלכם קיימה עשרות ישיבות. במסגרת עבודתה, ניתחה הוועדה מסמכים בהיקף עצום שנמסרו לה על ידי הבנק ועל ידי מומחים חיצוניים. בפני הוועדה הופיעו גורמים שונים מהארץ ומחו"ל.

כמו כן, הוועדה ניהלה דיונים אינטנסיביים מול נציגי נושאי המשרה לשעבר בבנק, והמבטחים שלהם, והגיעה עמם להסדרים חסרי תקדים, אשר הוגשו במסגרת המלצות הוועדה לאישור בית המשפט.

 

להלן המלצות הוועדה לדירקטוריון הבנק:

 

  • לשם סילוק סופי ומוחלט של כל התביעות נגד הבנק ועובדיו בקשר עם פרשת הלקוחות האמריקאים, ישלמו המבטחים לבנק סך של 92 מיליון דולר (כ-360 מיליון שקלים), וזאת בגין אפשרות מסתברת להתנהגות רשלנית מצד בעלי תפקידים בקבוצת לאומי. מתוך סכום זה, נושא 'לאומי-רה' (קפטיב ביטוחי של הבנק) בסך כ-26 מיליון דולר, וזאת בהתאם למבנה פוליסת הביטוח של הבנק.

 

  • שלושת נושאי המשרה לשעבר  ישיבו לבנק 11% מהמענקים ברוטו שהוענקו להם בתקופה הרלוונטית לפרשת הלקוחות האמריקאים  (סכום המגלם 22% מתוך השכר נטו, לאחר ניכוי מס בשנים 2002-2010). מדובר באיתן רף, שכיהן בתקופה זו כיו"ר דירקטוריון לאומי וכיו"ר בנק לאומי ארה"ב; גליה מאור, שכיהנה כמנכ"ל הבנק וכיו"ר בנק לאומי שוויץ; וצבי איצקוביץ' שכיהן כראש החטיבה לבנקאות פרטית ובינלאומית, כיו"ר לאומי לוקסמבורג וכדירקטור בלאומי שוויץ.

 

הוועדה סברה, כי שיעור השבת הבונוסים על ידי נושאי המשרה לשעבר, צריך להיגזר משיעור הפגיעה ברווחיות שהשיג הבנק במהלך התקופה האמורה, כתוצאה מההסדר שנחתם מול הרשויות האמריקאיות.

 

בהתאם לזאת, היחס בין סכומי ההשבה, שיש לדרוש מהבכירים לשעבר, לבין כלל המענקים ששלושתם קיבלו במהלך התקופה האמורה, צריך להיות זהה ליחס בין הנזק שנגרם לבנק כתוצאה מההסדר שנחתם עם הרשויות האמריקאיות (כ-400 מיליון דולר), לבין הרווחיות שהשיג הבנק במהלך התקופה האמורה (למעלה מ- 4 מיליארד דולר). כאמור, יחס זה עומד על 11%.

 

בהתאם לתחשיב שנערך על ידי גורם חיצוני, בלתי תלוי, לבקשת הוועדה (משרד רו"ח סוארי),  שיעור של 11% מהסכום המצטבר של המענקים שהוענקו לשלושת נושאי המשרה לשעבר בתקופה הרלוונטית לפרשת הלקוחות האמריקאים, מגיע לכדי 5.1 מיליון שקלים. מתוך זה, סכום של כ- 1.7 מיליון שקלים יושב ע"י איתן רף; סכום של כ- 2.6 מיליון שקלים יושב על ידי גליה מאור; וסכום של כ- 800 אלפי שקלים יושב על ידי צבי איצקוביץ'.

 

שלושת הבכירים לשעבר הודיעו לוועדה כי הם מסכימים להשיב את הסכומים האמורים, וזאת לשם סיום הפרשה.