איסור הלבנת הון

חוק איסור הלבנת הון

באוגוסט 2000 נחקק במדינת ישראל חוק איסור הלבנת הון (להלן: "החוק"), במטרה להילחם בהלבנת הון ובפעולות ב"רכוש אסור". בנקים וגופים פיננסיים אחרים עלולים להיות מנוצלים לא פעם לביצוע פעולות, שמטרתן הלבנת הון ו/או העברת כספים לארגוני טרור, ולכן למערכת הבנקאית תפקיד חשוב במלחמה בנושאים אלה. 

לשם אכיפת החוק, פרסם בנק ישראל את  צו איסור הלבנת הון (צו איסור להלבנת הון גרסה מונגשת) (להלן: "הצו"), החל על כלל המערכת הבנקאית.

החוק הינו חוק פלילי הכולל סנקציות עונשיות כגון מאסר וקנסות. קיום מדויק של הוראות החוק הינו חשוב ביותר, על מנת שהבנק ולקוחותיו לא ייכשלו בביצוע פעולות שהן בניגוד לחוק.

חוק המאבק בטרור התשע"ו- 2016

בשנת 2016 נכנס לתוקף חוק המאבק בטרור (שהחליף את חוק איסור מימון טרור).

מטרת החוק: לקבוע הוראות בתחום המשפט הפלילי והמנהלי, לרבות סמכויות אכיפה מיוחדות לצורך מאבק בטרור, ובכלל זה לשם:

• מניעת הקמתם, קיומם ופעילותם של ארגוני הטרור.
• מניעה וסיכול של עבירות טרור המבוצעות ע"י ארגוני טרור או יחידים.

כמו כן, החוק נועד לבסס את המאבק של המערכת הכלכלית בטרור, תוך מניעת פעולות העשויות לקדם, לאפשר, לממן או לתגמל ביצוע מעשי טרור. מטרת החוק לסייע, בין היתר, באיתור וחשיפה של פעילות שנועדה למימון טרור באמצעות המערכת הבנקאית. 

בדומה לחוק איסור הלבנת הון גם חוק המאבק בטרור הוא חוק פלילי,  כל העושה פעולה ברכוש למטרות טרור, או פעולה ברכוש שיש בה כדי לממן או לאפשר ביצוע של מעשה טרור, וכן כל המעביר רכוש לארגוני טרור או לפעילי טרור, עובר עבירה פלילית וצפוי לעונשים הקבועים בחוק.

הוראות החקיקה בנושא המאבק בטרור/ איסור מימון טרור כוללות, בין היתר, גם סוגי פעולות, בהן מחויב הבנק לבדוק את פרטיהם של הצדדים לפעולה אל מול רשימת ארגונים ואנשים שהוכרזו כמעורבים בפעילות טרור.

בנוסף, כוללות ההוראות הנחיות בנוגע לשיקים המשוכים על בנקים ברשות הפלסטינאית