היסטוריה

שעתו היפה של הבנק הייתה עם תום המנדט הבריטי, בתקופה שבין סיום השלטון הבריטי וייצובה של המערכת הצבאית והכלכלית של מדינת ישראל. בנוסף לקווי אשראי חיוניים מחו"ל, שארגן הבנק עבור המדינה והצבא שבדרך, הקים בא"פ את המערכת המוניטארית.

ראויה לציון העובדה שלאחר ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, בה' באייר תש"ח (14.5.1948), סילוק ארץ ישראל מגוש השטרלינג עלול היה לגרום לאנדרלמוסיה כספית ומשקית. היה זה אך טבעי שקברניטי הסוכנות, שעמדו בראש המדינה שבדרך, יפקידו את הטיפול בהדפסת השטרות והנפקתם בידי בנק אנגלו-פלשתינה.

קשריו האישיים של הופיין בארה"ב איפשרו את הזמנת שטרות הכסף הראשונים של המדינה ממדפיס אמריקאי. על השטרות התנוססו השם "בנק אנגלו-פלשתינה" וחתימותיהם של א"ז הופיין, יו"ר מועצת המנהלים וד"ר אהרון בארט, מנכ"ל הבנק.

ב- 17.8.1948 נחתמה אמנה רשמית בין הממשלה הזמנית ובין הבנק, שקבעה שבנק אנגלו-פלשתינה הוא הסוכן הכספי של מדינת ישראל. למחרת החתימה על האמנה החלו בהחלפת השטרות המנדטוריים בשטרות שהגיעו מארה"ב. 

רק שמו הטוב של הבנק מסביר את ההצלחה המלאה של המרת שטרות הכסף של מועצת המטבע הבריטית בשטרות שלא נשאו אפילו שם של מדינה.

הסדרה השנייה של השטרות, שהונפקה ב- 23.5.1952, נשאה את השם "בנק לאומי לישראל".

מחלקת ההוצאה של הבנק, בראשותו של ד"ר ארנסט להמן, המשיכה בפעולתה עד כינונו של בנק ישראל בסוף 1954.

לפרק הקודם לפרק הבא