היסטוריה

במאמר שפרסם ד"ר תיאודור הרצל ב- 19.11.1897, קבע חוזה מדינת היהודים, בעצמו בנו של מנהל בנק, שהתנועה הציונית זקוקה למכשיר פיננסי להגשמת מטרותיה. בעקבות החלטת הקונגרס הציוני השני, נרשמה בלונדון ב- 20.3.1899 חברה ששמה היה התרגום האנגלי של המאמר Jewish Colonial Trust ובקיצור יק"ט. חברה זאת היתה ידועה גם בשמות "בנק עברי קולוניאל" ו"אוצר התיישבות היהודים". השם האחרון היה השכיח ביותר. הונו הרשום של ה"אוצר" נקבע לשני מליון ליש"ט, סכום עתֵק במונחי אותה תקופה, אך בקושי גויסו 250,000 ליש"ט.

ה"אוצר" פתח סניף בלונדון אך פעילותו הייתה מצומצמת. נוכח מצב זה, ביוזמתו של הרצל, הוקמה ב- 27.2.1902 בלונדון, חברה בת של ה"אוצר" בשם "חברת אנגליא פלשתינה", שנועדה לפעול כבנק בארץ ישראל. הון המניות שלה היה 50,000 ליש"ט וכמנהלה התמנה זלמן דוד ליבונטין (זד"ל), איש "חובבי ציון" ואחד ממייסדי ראשון לציון. הכינוי השגור לבנק ביישוב היה אפ"ק – ראשי תיבות לשמו הרשמי באנגלית Anglo-Palestine Company.

לא קלים היו חבלי לידתו של הבנק החדש. השלטונות העותומניים הצרו את צעדיו כיוון שראו בו, בצדק, ביטוי ללאומיות היהודית. בנוסף, הישוב היהודי, האמון זמן רב על תמיכות ונדבות, לא היה מורגל להחזיר הלוואות. 

הבנק התפתח בהתמדה ובזהירות ובאוגוסט 1903 פתח את סניפו הראשון ביפו. ב- 1904 נפתח סניף בירושלים, כשנתיים לאחר מכן בביירות ועד פרוץ מלחמת העולם הראשונה נפתחו סניפים נוספים בחברון, חיפה, צפת, טבריה ועזה. 

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, נקלע הבנק, הרשום בלונדון, למצב בלתי נסבל, כיוון שטורקיה הייתה במצב מלחמה עם אנגליה. השלטונות הטורקיים הורו על הפסקת פעילותו של הבנק וליבונטין, נתין רוסיה (גם היא אויבתה של טורקיה), נאלץ לרדת מצריימה, שם הקים סניף באלכסנדריה. בינתיים, בארץ, המשיך אליעזר זיגפריד הופיין, סגנו של ליבונטין (שהיה נתין הולנד הנייטראלית), לנהל את הבנק מן הקונסוליה הספרדית בירושלים, למרות ההוראה.

ליבונטין ניהל את הבנק במשך כ- 22 שנה, עד סוף שנת 1924. לאחר פרישתו מונה א"ז הופיין לעמוד בראש הבנק. הופיין החזיק בתואר מנכ"ל עד 1947, אז מונה ליו"ר מועצת המנהלים. במקומו, התמנה כמנכ"ל אהרון בארט.

בשנת 1923 פתח הבנק את סניפו הראשון בתל אביב ובשנת 1932 הועברה לעיר העברית הראשונה הנהלת הבנק. בשנת 1931 שינה אפ"ק את שמו ל"בנק אנגלו-פלשתינה" (בא"פ).  עצמאותו של בא"פ  גדלה לאחר ש"אוצר התיישבות היהודים" חדל מפעילות בנקאית והפך בראשית 1934 לחברת אחזקות בלבד.

מאוחר יותר, בשנת 1950, שנתיים לאחר הקמת המדינה, נרשמו בתל אביב שתי חברות: "אוצר התיישבות היהודים" ו"בנק לאומי לישראל בע"מ", אליהם הועברו כל הנכסים וההתחייבויות של "יק"ט" ובא"פ, בהתאמה. ב- 1.5.1951 נפתחו בארץ כל סניפי הבנק בשמו החדש. השליטה של "אוצר התיישבות היהודים" בבנק לאומי לישראל נמשכה עד משבר מניות הבנקים בשנת 1983 (על כך - בהמשך).

לפרק הבא