היסטוריה

עם הקמת בנק ישראל, שוחרר לאומי מתפקידו כבנק מרכזי של המדינה והתפנה לפעילות בנקאית קלאסית. גם בתקופה זו המשיך הבנק לשים, לעיתים קרובות, את השיקול הלאומי לפני השיקול העסקי. כך למשל, עם גלי העלייה הגדולה בשנות החמישים, הקים הבנק רשת של מאות סניפים בפריסה רחבה, לעזרת התושבים החדשים.

אליעזר ז.הופיין ואהרון בארט הלכו לעולמם בשנת 1957. מותם חתם תקופה בתולדות 'לאומי'.

לאחר תקופת ביניים, עמד בראש הבנק ד"ר ישעיהו הרברט פורדר שכיהן כיו"ר פעיל.

בשנת 1964 החל תהליך המחשוב בבנק לאומי. בשנת 1972 הכניס הבנק לשירות את הכספומט הראשון. מאוחר יותר, במחצית שנות התשעים של המאה העשרים, העביר הבנק את מרכז המחשוב שלו לקריית שירותים בנקאיים (קש"ב) בלוד.

משבר המניות בשנת 1983 ומסקנות ועדת בייסקי, שפורסמו מספר שנים לאחר מכן,

הביאו לזעזועים אישיים בצמרת הבנק. תוך מספר שנים קצר התחלפו מנכ"לי הבנק וחברי מועצת המנהלים. לאחר התפטרותו של ארנסט י.יפת, ששימש הן כמנכ"ל והן כיו"ר מועצת המנהלים, נכנס לתפקיד המנכ"ל בינו צדיק ולאחריו דוד פרידמן. כיושבי ראש הדירקטוריון שימשו מאוחר יותר אלי הורוביץ, מאיר חת, משה זנבר ואיתן רף. את תפקידו של יפת כיו"ר הדירקטוריון מילאו אלי הורוביץ, מאיר חת ומשה זנבר. 

מנכ"ל הבנק הוא עו"ד חנן פרידמן, שהחל לכהן בתפקידו ב-1 בנובמבר 2019. יו"ר הדירקטוריון של הבנק הוא שמואל בן צבי, שהחל לכהן בתפקידו ב-16 בנובמבר 2023.

המדינה, שהחזיקה לאחר המשבר ברוב מניות הבנק, הביאה גם לשינוי מהותי ביחס שבין הבנק ובין חברת האם שלו "אוצר התיישבות היהודים". השליטה בבנק עברה לחברת נכסים מ.י. והאוצר הסתפק באחזקת 5% מן המניות ואיבד בכך את השליטה. המדינה, שלא הייתה מעוניינת באחזקת הבנק, החלה במכירה הדרגתית של המניות שברשותה.

באקט המסמל את ההמשכיות והקידמה עברה הנהלת הבנק, בשנת המאה לפעילותו בארץ ישראל (2003), למשכנה החדש בבניין תל-אביבי רב קומות שנקרא על שם אחד הבתים ששומרו בתחומו - "בית מני".

בשנים האחרונות עומד לאומי בראש חזית הטכנולוגיה הבנקאית עם סל שירותי בנקאות דיגיטליים המאפשרים ללקוחותיו להיכנס לחשבונם ולבצע פעולות מכל מקום בכל זמן בין אם במחשב ובין אם במכשירי הסלולר באמצעות עולם האפליקציות של לאומי.

בנוסף, לאומי הוא הבנק הראשון בו ניתן לפתוח חשבון מרחוק באמצעות האינטרנט, ללא הגעה לסניף. 

לפרק הקודם